"אלי עזור לי לשרוד את האהבה הקטלנית הזו" הוא ציור גרפיטי מפורסם, הידוע גם כ"הנשיקה" או "נשיקת המוות", אשר צויר בשנת 1990 על החומה המפורסמת של ברלין בידי האמן דמיטרי ורובל. בציור נראית נשיקה בין מנהיג מזרח גרמניה, אריך הונקר, לבין נשיא ברה"מ, ליאוניד ברז'נייב, והוא למעשה שחזור של תמונה אמיתית שצולמה ב-1979.
אריך הונקר היה מדינאי מזרח גרמני, שבין היתר היה אחראי על פרוייקט בניית חומת ברלין. הוא שימש כמנהיג הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית משנת 1971 ועד לאיחוד גרמניה, אז הואשם בפשעים שונים שביצע בתקופת המלחמה הקרה. הוא ברח לברית המועצות ומצא שם מקלט, אולם לאחר פירוקה הוסגר לגרמניה ועמד למשפט. מאחר ובאותה עת כבר היה חולה בשלבים מתקדמים של סרטן הכבד הוא הוגלה לצ'ילה ושם מת בשנת 1994.
ליאוניד ברז'נייב היה מדינאי סובייטי ונשיא ברית המועצות החל משנת 1977 ועד מותו מהתקף לב בשנת 1982. תקופת שלטונו נחשבת לתקופה המאופיינת באי יציבות כלכלית ותדמיתו הייתה שלילית, ועם זאת לווייתו הייתה מפוארת עד מאוד ורבים מתושבי רוסיה מתייחסים לתקופתו בנוסטלגיה.
בתאריך 7 באוקטובר 1979 חגגה מזרח גרמניה 30 שנים לייסודה כאומה קומוניסטית. נשיא ברה"מ, ברז'נייב, הגיע לבקר בחגיגות ובמהלכן נישק את הונקר על שפתיו כאות לאחווה - נשיקה שתועדה על ידי הצלם רג'יס בוסו והיכתה גלים ברחבי העולם שלא היה רגיל לראות גברים, על אחת וכמה מנהיגים ידועים, מצמידים את שפתיהם זה לזה.
הציור המפורסם של ורובל על חומת ברלין הוא העתק גרפיטי של הצילום, אשר נתפס ברחבי העולם כיצירה סאטירית וחדה המתייחסת לקומוניזם כמושחת, רקוב ומועד לכישלון. ציור הגרפיטי זכה גם להופיע על מוצרים כגון חולצות וכוסות, והוא המשיך להתנוסס על החומה גם לאחר נפילתה ואיחוד שני חלקי גרמניה. לאחר שונדליסטים ופגעי מזג האוויר דרדרו את מצבו, הוא חודש על ידי האמן המקורי בשנת 2009.
תמונת הנשיקה בין שני המנהיגים היוותה השראה לקמפיין פרסומי של חברת הביגוד האיטלקית, "בנטון", אשר יצא בכל העולם וגם בישראל בסוף שנת 2011. תחת הכותרת "לא לשנאה" (UNHATE) הקמפיין עורר סערה וחילוקי דעות רבים בשל העובדה כי הציג נשיקות בין מנהיגים יריבים מרחבי העולם. בניגוד לציור הגרפיטי "אלי עזור לי לשרוד את האהבה הקטלנית הזו", התמונות במסגרת הקמפיין היו תוצר של עבודת מחשב ולא התבססו על נשיקה אמיתית: בין היתר הופיעו בקמפיין תמונות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתנשק עם יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, נשיא ארצות הברית ברק אובמה עם נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עם נשיא צרפת דאז, ניקולא סרקוזי ועוד.
במהלך תקופת הבחירות בישראל בשנת 2013 נעשה מהלך דומה על ידי מפלגת מרצ, אשר השיקה קמפיין אינטרנט פרובוקטיבי של נשיקות בין חברי כנסת ישראלים, מתוך מטרה להמחיש לכאורה את תוצאות הבחירות אם הבוחרים יצביעו למפלגות המרכז. בין היתר מופיעים בקמפיין בנימין נתניהו הליכוד מתנשק עם שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד מתנשק עם אביגדור ליברמן.
במהלך תקופת הבחירות לנשיאות בארה"ב בשנת 2016 זכה המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ להופיע בשתי גרסאות שונות המבוססות על ציור הגרפיטי ושמות אותו ללעג: באחת הוא מתנשק עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ובאחרת הוא מתנשק עם בוריס ג'ונסון, פוליטיקאי אנגלי תומך ישראל שתמך בפרישת בריטניה מן האיחוד האירופי מוקדם יותר באותה שנה.
